עוף מטוגן עם רוטב קרמי

לאחר השחמה, החלקים צריכים בערך 30 דקות על אש בינונית-נמוכה, והם מוכנים כשהבשר רך והמיצים שקופים בחלק העבה ביותר, ליד העצם. חלקי חזה מתבשלים לפני השוקיים והפרכטפות, לכן כדאי לבדוק אותם בנפרד במקום להוציא את הכל בבת אחת.

בדרך כלל הציפוי נכנס ישירות לשמן. בשיטה הזאת מצפים פעמיים: קודם בקמח, אחר כך בחלב וביצה, ושוב בקמח; המתנה של כמה דקות לחלקים המצופים לפני הטיגון נותנת לציפוי זמן להיצמד למנה. גם היפוך העוף במחבת בתדירות גבוהה מדי עלול לגרום לציפוי להתפרק.

מפזרים קורט מהתערובת של הקמח. ב-185 מעלות צלזיוס, היא אמורה להשמיע צליל טיגון חזק ולצוף מיד, בלי להשחיר מיד ובלי פשוט לשקוע בשקט. שמן שקר מדי ייספג בציפוי, ושמן שחם מדי ישחיר אותו לפני שהעוף יתבשל.

הציר נשפך מהר מדי. קודם כל מטגנים את הקמח ששמרנו בשתי כפות של שומן במשך שתי דקות מלאות, ואז טורפים את ציר העוף בהדרגה במקום לשפוך הכל בבת אחת, תוך גירוד השאריות השחומות מהקרקעית.

קורט של מרווה מיובשת וטימין מיובש יספיקו לרוב, מכיוון שזה רוב הרכב התערובת. מדובר רק ברבע כפית לכוס קמח, כך שהשמטה שלה לא תשנה הרבה.

פירה הוא השותף המובן מאליו, מכיוון שהגרייבי נעשה במחבת ויש צורך במשהו שניתן למזוג עליו אותו. מאפה (biscuits), ירקות ירוקים או סלט כרוב פשוט ישלימו את המנה בלי להשתלט על טעם העוף.