רוטב ברביקיו ביתי

לא. פשוט מכניסים הכל לבלנדר וטוחנים עד לקבלת מרקם חלק, וזה כל התהליך. בישול איטי על אש קטנה למשך כמה דקות הוא אופציונלי: זה מסמיך את הרוטב מעט ומרכך את החמיצות החדה של החומץ והחרדל, אבל הרוטב מוכן לשימוש מיד לאחר הטחינה.

בדקות האחרונות של הבישול. יש ברוטב כוס וחצי של סוכר חום מעל הקטשופ, וסוכר נשרף באש ישירה הרבה לפני שהבשר מוכן. בשלו את הבשר עד שהוא מוכן ואז הברישו אותו בזיגוג בסוף, או פשוט הגישו את הרוטב בצד.

לא בכמות הזו. המתכון מסתמך על 2.5 כפות של חלוץ חרדל יבש כדי להעניק לו את החריפות, וחרדל קנוי מבוסס ברובו על חומץ ומים, כך שהחלפה בכמות שווה תדלל את הרוטב ותפחית את רמת החריפות. אם זה כל מה שיש לכם, השתמשו בו במתיחות וצפו לתוצאה עדינה יותר.

חומץ תפוחים הוא הבחירה המקובלת לרוטב ברביקיו והוא מעניק טעם עגול ופירותי מעט יותר. גם חומץ לבן רגיל יעבוד, אך הוא חריף יותר, לכן כדאי להתחיל עם מעט פחות מחצי הכוס הנדרשת ולטעום לפני שמוסיפים את השאר.

החריפות מגיעה מרוטב הצ'ילי ומהפלפל השחור, והמתכון משתמש רק בשתי טיפות מהרוטב, כך שהוא מתחיל עדין. הוסיפו עוד טיפה בכל פעם וטחנו שוב, כי הרבה יותר קל להעלות את רמת החריפות מאשר להוריד אותה. לגרסה עדינה יותר, השמיטו את רוטב הצ'ילי והשאירו את הפפריקה רק לצורך הצבע.

שמרו אותו בצנצנת אטומה במקרר. מכיוון שהוא לא מבושל, כדאי להתייחס אליו כאל רוטב טרי ולא כאל שימור, ולהשתמש בו תוך שבועיים. הטעם משתפר אחרי יום, ברגע שהחרדל והחומץ מתמזגים יחד.